עלי
אני ציירת בוגרת אוניברסיטת חיפה B.A ו- M.F.A. האמנות היא כלי ביטוי משמעותי, שאימצתי בחום מאז ומתמיד, והיא צורך קיומי עבורי. הסטודיו שלי נפרד ממקום מגורי. מאפשר לי להתתק מהמציאות החיצונית ולהתמקד בזו הפנימית.. על הבד אני בוראת עולם פרטי, שמושפע מחלומות, דמיון, וגם מן הסובב אותי. לציורים שלי אני מגיעה ממקום הכי אישי, מהבטן. עוסקת בנושאים הקרובים אלי. מלאכת הציור מביאה אותי למקום נקי, שממנו אני יכולה להמשיך את היום. עבורי פעולת הציור היא סוג של תפילה, התכנסות וריכוז בעולמי הפנימי. הציורים שלי הם שדות צבע שכובשים את הבד, מרחבים שמשיכת המכחול משחקת בהם תפקיד ראשי. מתהווה מעין גריד שנבנה מעובי המברשת או המכחול שאיתו אני עובדת, הדימוי מסכסך את שדות הצבע המודרניסטיים. עם זאת, נוצר אף הוא ממשיכת מכחול מהירה וממחיקת החומר והסרתו, ולא מרצון לחקות באופן ריאליסטי אובייקט כלשהו. ועדיין, זהו דימוי שמחבר את מבט הצופה לנרטיב. הדימוי הוא בו-זמנית גם משיכת מכחול ראשונית, סימון של מרקם השערות של המברשת, וגם אובייקט מיוצג. דימוי זה הופך את משיכות המכחול הראשוניות לסביבה מוגדרת, לחלל נתון, חלל שאפשר לזהות אותו כסביבה או כחומר, שאותם הצבע מייצג. תוך כדי התהליך נרקם הנרטיב, לעיתים מקוטע, אפל ובלתי מוגדר, ולעיתים פרדוקסלי ומלגלג. ברישומים אני מעלה בעט פיילוט כחול דמות נשית, פשוטה ובסיסית, שעוסקת במלאכה כלשהי, או במשחק. היא מרוכזת בעולמה ואינה מתייחסת לדמויות האחרות הסובבות אותה. הרישומים מתייחסים לחלל שבו הם נוצרים (סייט ספסיפיק), ולחומר עליו הם מונחים (ניר, טיח, עץ וכ"ו) אני מאמינה בכוחה של האמנות לשנות, בכוחם של הצבע והאסתטיקה להביא אור ונחמה, מהמקום האישי הפרטי והקטן שלי. רויטל.

About Me
I am a painter and graduate of Haifa University with a BA and an MFA in art. I teach art and am the mother of three children. Art is a significant expressive tool, that I have always passionately embraced, and is an existential need for me. My studio is separate from my living space, allowing me to take distance from external reality and to focus on what is inside... I create a private world on the canvas, influenced by dreams and imagination, as well as my surroundings. I come to my paintings from that most personal place, the belly. I deal with the things that are close to me. The work of painting brings me to a clean place, from which I can go on with the day. For me the work of painting is a kind of prayer, going into and focussing on my internal world. My paintings are colour fields that subdue the canvas, spaces where the brushstroke plays the main role. A kind of grid comes into being created from the thickness of the brush, a thickness that I work with, contesting the modernist colour field. Even so, my work too is made with rapid brushstrokes and erasure and removal of material, and not from a wish to imitate realistically any object. And still, it is the image that connects the gaze of the viewer to a narrative. The image is simultaneously primarily brushtrokes, a trace of the texture of brush hairs, as well as a represented object. This image turns the primary brushstroke into a defined environment, a situated space, a space that we can identify as environment or matter, represented by the paint. In the process of making the narrative weave it sometimes becomes broken, dark and undefined, and sometimes paradoxical and ludicrous. Out of blue pilot marker I draw the simple and basic image of a woman; she is occupied with something, or playing. She is focussed on her world, and doesn't relate to other figures around her. The drawings relate to the space where they are created (they are site specific), and to the material they are on (paper, plaster, wood and so on). I believe in the power of art to effect change, in the powers of aesthetic colour to bring, from my small, personal and private place, light and consolation. Revital.